הדוג׳ו מלמד. זימנו גובה.

ראש שקט: מי ששילם — רשום. מי שלא — מטופל אוטומטית ובכבוד.

בדוג׳ו, המנוי החודשי הוא רק חלק מהתמונה: פעם-פעמיים בשנה יש מבחני דרגה, ולהם אגרת מבחן, חגורה חדשה ולעיתים תעודה מהאיגוד. אלה תשלומים חד-פעמיים שנגבים מכל החניכים בבת אחת — בדיוק סוג הגבייה שהופך לכאוס בוואטסאפ. בזימנו זה חיוב חד-פעמי נפרד לכל הקבוצה, עם מעקב מי שילם ומי לא.

חוג ג׳ודו או קרטה לילדים נע בדרך כלל בין 150 ל-250 ש״ח לחודש לאימון שבועי, כשמסלול של פעמיים בשבוע — המקובל מגיל מסוים — מתומחר ב-220 עד 320 ש״ח. נוסף על כך ציוד פתיחה: גי (חליפה), מגנים לפי הענף, ולעיתים ביטוח ספורטיבי שנתי דרך האיגוד. שקיפות על העלויות האלה כבר בהרשמה חוסכת נטישה אחרי חודש.

כללי בטיחות והישמעות למדריך הם לא סעיף גנרי באמנויות לחימה — הם תנאי השתתפות, וכך צריך לכתוב אותם: הפרת משמעת חוזרת מאפשרת השעיה מאימון. לצידם: חובת ציוד מגן מלא בקרבות ספרינג, ותנאי השתתפות בתחרויות (רישום איגוד, שקילה, אישור הורים נפרד). חניך שהוריו אישרו את זה בהרשמה — אין הפתעות ביום תחרות.

בניגוד למחול, דוג׳ו רץ בדרך כלל כל השנה כולל יולי-אוגוסט (לעיתים במתכונת קיץ מצומצמת). המשמעות: החיוב החודשי פשוט ממשיך, ומה שצריך זו גמישות בהקפאות — חניך שנוסע לחו״ל חודש לא אמור לבטל מנוי. הקפאה בזימנו שומרת לו את המקום ואת החגורה בדרך.